סוכות: מסורת, שמחה ותקווה בצל האתגרים

חג סוכות, אחד משלושת הרגלים, מגיע אלינו בכל שנה בתאריך ט"ו בתשרי, ומסמל את סיום חגי תשרי. הוא מופיע לאחר יום הכיפורים, כשהלב עדיין פתוח והנשמה מחפשת שמחה, התחדשות ותודה על מה שיש. סוכות נמשך שבעה ימים בארץ ושמונה ימים בחו"ל, ומסתיים ביום שמיני עצרת, אבל המסר שלו נשאר איתנו כל השנה.
הסוכה שאנחנו מקימים מזכירה לנו את אותם ימים במדבר, כשבני ישראל ישבו במבנים זמניים אחרי יציאת מצרים. אותה סוכה פשוטה היא לא רק סמל לעבר, אלא גם תזכורת לכך שהחיים הם זמניים, והכול יכול להשתנות בכל רגע. דווקא מתוך הארעיות, אנחנו לומדים להעריך את הכוח שבשיתוף פעולה, בקהילה ובמשפחה. ארבעת המינים, שאנחנו מנענעים כחלק מהמצווה, מזכירים לנו להודות על השפע שהאדמה נותנת, ולזכור את האחדות שאנחנו שואפים אליה – כשכל חלק מהמינים מייצג חלק אחר בעם ישראל, וכולם יחד יוצרים שלם אחד.
השנה, חג הסוכות מקבל משמעות עמוקה במיוחד. אחרי מתקפת הטרור הכואבת של ה-7 באוקטובר 2023, שהביאה לאובדן חיים ופגעה בלב שלנו, אנחנו מתכנסים מחדש כדי לחשוב על מהות הביטחון, הקהילה והתקווה. הסוכה, שמייצגת את הארעיות, מזכירה לנו שגם בזמנים קשים, יש לנו אחד את השני. בתוך החולשה והכאב, אנחנו מוצאים את החוסן הלאומי, את הכוח שמגיע מלכידות משפחתית וקהילתית, ואת היכולת שלנו להתגבר על כל אתגר.
בזמנים של משבר, החג הזה מזכיר לנו כמה חשוב להישאר ביחד, כמה חיונית היא הסולידריות. כשאנחנו יושבים בסוכה, מתחת לשמיים הפתוחים, אנחנו מתחברים לא רק להיסטוריה שלנו, אלא גם למציאות היומיומית שבה אנחנו חיים. אותה סוכה זמנית מזכירה לנו שגם בתוך חוסר הוודאות יש מקום לתקווה – אותה תקווה שמאירה לנו את הדרך, אפילו בזמנים החשוכים ביותר.
שמחת בית השואבה, שהייתה מסורת של ריקודים ושירה, מעודדת אותנו למצוא שמחה גם כשקשה. לא לוותר על הרגעים הקטנים של אושר, לא משנה כמה המצב מסביב נראה מורכב. כי בתוך השמחה הזאת, אנחנו מגלים את הכוח להמשיך הלאה, את האופטימיות שלפעמים קשה למצוא, אבל היא שם – מחכה שנראה אותה.
בסופו של דבר, חג הסוכות מלמד אותנו שהחיים הם מסע, לפעמים זמני, לפעמים בלתי צפוי. אבל תמיד, תמיד, יש תקווה. ויש לנו זה את זה.